העמותה נוסדה בשנת 1998 במטרה לארגן, ליזום ולנהל פעילות בתחום המוזיקה הקלאסית. בעשרים השנים הראשונות הפעילות התמקדה במרכז פליציה בלומנטל למוזיקה שברחוב ביאליק 26 בתל אביב ובהפקת הפסטיבל הבינלאומי למוזיקה ע”ש פליציה בלומנטל במוזיאון תל אביב לאמנות (נוסד בשנת 1999). בשנת 2009, החלה העמותה לפעול גם כארגון גג למוזיקאים עצמאיים. בשנת 2016 החלה להפיק את הסדרה פועם בלב למוזיקה קאמרית ישראלית.

 

בשנת 2021 הקימה העמותה את הבית החדש – סטודיו אנט, שביל המרץ 2 בתל אביב.
העמותה הינה בית חם הנותן מענה לקהילת המוזיקאים ולקהל אוהבי המוזיקה בתל אביב ומחוצה לה.

 

פליציה בלומנטל

 

1991-1908

 

פליציה בלומנטל נולדה בוורשה ושם גם למדה בקונסרבטוריון הלאומי אצל קרול שימנובסקי ויוסף גולדברג ודזבייצקי. היא החלה בקריירה בינלאומית לפני שפרצה מלחמת העולם השניה. בשנת 1942 נאלצה בכורח הנסיבות לעזוב את אירופה ומצאה מקלט בברזיל שם החלה בקריירה חדשה והופיעה בריו דה זניירו, בבואנוס איירס ובמונטיבידאו. בעקבות הצלחות אלו החלה בלומנטל להופיע גם בארצות הברית.

 

המלחין הלאומי הברזילאי הייטור וילה לובוס, שהתרשם עמוקות מביצוע ה”בכייאנה ברזיליירה” מס' 3 שלו לפסנתר, החליט לחבר את הקונצ’רטו החמישי שלו עבורה. ביצוע הבכורה של הקונצ’רטו הזה התקיים בלונדון בשנת 1955, כשוילה לובוס מנצח על הקונצרט. מלונדון המשיכו השניים בסיור קונצרטים ברחבי אירופה, וגם הקליטו את היצירה עבור חברת HMV בפאריס עם התזמורת הלאומית הצרפתית.

 

כשהתבקש המלחין קז’ישטוף פנדרצקי לחבר בשנת 1971 יצירה לציון 25 שנים לבית הספר איסטמן למוזיקה ברוצ’סטר (ניו יורק), הוא חיבר את הפרטיטה לצ’מבלו ולתזמורת והקדיש אותה לפליציה בלומנטל, שגם ביצעה אותה בארצות שונות בעולם, שמתוכם ניצח פנדרצקי בעצמו על שלושים וחמש הופעות. כמוהו גם וויטולד לוטוסלבקי חיבר עבורה את יצירתו “וריאציות על נושא מאת פגניני”. בשנת 1973 הופיעה בלומנטל ב-22 קונצרטים מחוף לחוף בארצות הברית ובעונת 77-1976 היתה הסולנית בסיור שקיימה התזמורת הקאמרית של וינה בקליפורניה.

 

פליציה בלומנטל הופיעה עם התזמורות החשובות באירופה, ובלונדון לבדה ניגנה עם התזמורת הסימפונית, התזמורת הסימפונית של ה-BBC, הפילהרמונית המלכותית, פילהרמוניה והפילהרמונית של לונדון. פליציה בלומנטל הקליטה יותר מששים קונצ’רטי לפסנתר, רבים מהם יצירות של מלחינים מוכרים שהוקלטו על ידה לראשונה. היא הקליטה קונצ’רטי מאת מוצרט עם תזמורת המוצרטאום של זלצבורג ואת חמשת הקונצ’רטי מאת בטהובן עם התזמורת הסימפונית האוסטרית בניצוח רוברט וגנר. הקלטתה של הסונטות והטוקטות מאת תלמידיו של דומניקו סקרלטי זכתה בפרס הגדול של טוקיו בשנת 1977.

 

בשנת 1991 נפטרה פליציה בלומנטל בתל אביב. המרכז למוזיקה ההכולל בתוכו את הספריה למוזיקה של העיר תל אביב נקרא על שמה ומכיל את הקלטותיה והתוים שהיו ברשותה.

 

אנט סלין

 

1939 – 2017

 

זמרת סופרן, אמנית פלסטית ומנהלת אמנותית

 

אנט סלין גדלה בסביבה עתירת תרבות שהועשרה על ידי לימודי האמנות והמוזיקה. היא למדה אמנות גרפית בבית הספר לעיצוב פרסונס בניו יורק, ובעידודו של וולטר לג למדה זמרה במילנו.

 

אנט נולדה בלוקסמבורג בשנת 1939 לפני פרוץ מלחמת העולם השניה ועברה עם הוריה לגור בברזיל. לאחר מסע נדודים בארצות רבות, עלתה ארצה בשנת 1973 והתיישבה בתל אביב. כאן עבדה כזמרת באופרה הישראלית בהנהלתה של אדיס דה פיליפ. אנט, קשובה לעולם מתוך עשיה אמנותית מאד מעודנת, בחרה במוזיקה כדרך חיים והופיעה בהרבה מפסטיבלי המוזיקה החשובים ביותר באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה.

 

אנט ירשה את אהבתה הנלהבת לאמנויות מהוריה המנוחים; פליציה היתה פסנתרנית מחוננת, שזכתה לשבחים ולשם בינלאומי ומרקוס מיזנה, בעצמו צייר, ניחן בעין אסתטית בלתי רגילה. הורים אהובים אלה, בנו יחדיו אוסף אמנות נהדר המצוי כיום בישראל, והמוצג במוזיאון תל אביב לאמנות, בעיקר הודות ליוזמתה של בתם אנט.

 

כזמרת סופרן הקליטה אנט את האופרה “לואיזה מילר” מאת ורדי, בחברת התקליטים דקה יחד עם מונסראט קבאיה ולוצ’יאנו פאברוטי. עם פליציה בלומנטל, אמה, הקליטה את כל שירי שופן ומלחינים פולניים אחרים. מתוך אהבתה למוזיקה ובזכות רפרטואר השירים המגוון שלה – הכולל שירים ידועים ונשכחים כאחד – שליטתה בשמונה שפות וקולה המחונן, נעשתה לזמרת קלאסית ייחודית.

 

בשנת 1991 לאחר מות אמה הנערצת, נאותה אנט להצעתו של ראש העיר דאז שלמה להט והשתתפה בהקמתו מחדש של מרכז המוזיקה ברחוב ביאליק , על ידי קרן תל אביב לפיתוח – אשר עם חנוכתו בשנת 1996 נושא את השם “מרכז למוזיקה וספרייה על שם פליציה בלומנטל”.

 

בשנת 1998 ייסדה אנט את עמותת פליציה בלומנטל למוזיקה, במטרה לקדם את הפעילות המוזיקלית באולם שבמרכז. בנוסף, הגשימה חלום ישן בכך שיצרה פסטיבל שנתי למוסיקה קלאסית במוזיאון תל אביב לאמנות, אשר חוגג בשנת 2018 את שנתו ה – 20 אנט עודדה באופן פעיל אמנים ומוזיקאים צעירים וחלקה עמם את התלהבותה ממוזיקה.

 

מתוך הוקרת התמיכה הנדיבה וידידותה, ויחסיה המיוחדים עם המוזיאון, כמו גם תרומתה לאמנויות התרבותיות של תל אביב, העניק לה חבר הנאמנים של המוזיאון את התואר “עמית כבוד” לשנת 1996, ובשנת 2010 הוענק לה בהוקרה אות “מפעל חיים”. בשנת 2017 קיבלה את אות “יקיר תל אביב”.
אנט נפטרה ב 3.6.2017 ביום הולדתה ה – 78 בתל אביב.

צוות העמותה

אביגיל ארנהיים
מנכל"ית
avigail@fbmc.co.il

עדית מגל
מנהלת סטודיו אנט
idit@fbmc.co.il

ויקטוריה סקלמה
מנהלת כספים וארגון הגג
victoria@fbmc.co.il

שלמה רוטפלד
אב הבית ומנהל טכני

ועד מנהל:
שמעון מזרחי, יו"ר; רחל מנלסון; מיכאל ורומן; ג'ורג' חנה

יועץ משפטי:
עו"ד אמיר פישר

רואה חשבון:
רוזנבלום הולצמן ושות