גילי רינות – קלרינט

יעקב (קובי) רובינשטין – כינור

עמוס בועזסון –   ויולה

מרינה כץ –  צ'לו

 

בתוכנית:

רביעיות קלרינט מאת מוצרט והומל, וסונטה לכינור וויולה מאת מיכאל היידן.

 

100 ש"ח / 80 ש"ח

 

 

מוסיקה קאמרית זעירה 

"מה אנחנו רוצים בעצם, מה אנחנו רוצים? רק לנגן, לנגן," כתב המשורר ישראל פנקס בשירו "רביעיית מיתרים"*.

בווינה סביב 1800 כולם רצו לנגן, ובעיקר רביעיות: לפני ואחרי האוכל, באירועים חגיגיים ובקונצרטים ביתיים, עם בני המשפחה או עם וירטואוזים אורחים, יצירות מקוריות או עיבודים, עם חזרות או – שכיח יותר – בקריאה מהדף. וגם עם קלרינט: במיוחד למשל כשהמארח היה אציל שניגן על הכלי.

בקונצרט ננגן רביעיות קלרינט מאת מוצרט והומל, וסונטה לכינור וויולה מאת מיכאל היידן.

הרביעייה אופוס 79 מספר 1 של מוצרט היא בעצם עיבוד מ-1799 לסונטה הכובשת K.378/317d לכינור ופסנתר.

הומל, ילד הפלא שהיה תלמידו של מוצרט ויורשו של היידן בחצר הנסיך אסטרהאזי, כתב והקדיש רביעית קלרינט לרוזן יוהאן פרידריך זינזנדורף – שכמו הנסיך ניגן גם הוא בקלרינט. כתב היד של היצירה הנושא את התאריך ״ספטמבר 1808״ התגלה רק במאה הקודמת.

מיכאל היידן – אחיו הצעיר והלא מספיק מוכר של יוזף היידן, התבקש לכתוב שש סונטות לכינור וויולה עבור מעסיקו הנסיך-ארכיבישוף קולורדו מזלצבורג, שניגן בכינור. אנקדוטה שנשתרשה מספרת שהיידן הספיק לכתוב ארבע סונטות אולם אז חלה ופנה לחברו מוצרט שיכתוב את השתיים האחרונות.

*"ארבעה עשר שירים" (עכשיו, 1961)

 

האנסמבל הרומנטי הישראלי מביא לישראל רוח רעננה ועדכנית ומבקש להציע לקהל הישראלי הזדמנות נדירה להכיר מחדש יצירות מתקופות שונות, בדגש על יצירות מן התקופה הרומנטית במאה ה 19, בכלים מן התקופה ובסגנון ביצוע היסטורי ברמת ביצוע בינלאומית. 

האנסמבל, שנוסד על ידי הקלרניטנית גילי רינות בשנת 2015, מפגיש מוסיקאים ישראלים מהמובילים בתחום הביצוע בכלים תקופתיים בעולם כיום, המופיעים בארץ וברחבי העולם עם תזמורות והרכבים בולטים בתחום זה ומלמדים בבתי ספר גבוהים למוסיקה.

צילומים: סלבה קוזודוי, מיכאל פאביה, יואל לוי, צבי מניקר