תום בן ישי- סופרן
תמרה נבות- מצו סופרן
אחינעם קיסר-לוי – פסנתר
אסף בראון- גיטרה
טליה הרצליך- כינור
לאה גולדברג סיפרה שתרזה די-מון הייתה אצילה צרפתיה שחיה בסוף המאה ה-16 סמוך לעיר אביניון שבצרפת. כשדימון הייתה כבת 40, כגילה של גולדברג בעת פרסום השירים, התאהבה בצעיר איטלקי, וכתבה לו כמה עשרות שירים שנשמרו במגירה. כשהגיעה שעתו של האיטלקי לעזוב, שרפה תרזה די-מון את כל השירים הללו. "זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפני בני דורה", כתבה גולדברג בתוספת לשירים.
על פי גולדברג, היא כתבה את השירים כמחווה לאותה אצילה נשכחת ולרגשותיה, אך למעשה, כפי שהתברר כשנחשפו יומניה של גולדברג, תרזה די-מון לא הייתה ולא נבראה.
**
באוגוסט 2014, עזב המלחין הישראלי וזוכה פרס ישראל יחזקאל בראון את העולם. הוא הותיר אחריו חותם בדמות צלילים רבים- יצירות תזמורתיות, יצירות מקהלתיות, סולניות והרכביות, מוסיקה לסרטים, תיאטרון ומחול ואף כמה משירי ארץ ישראלי המוכרים ביותר, כאשר עבד עם שלישיית גשר הירקון, החלונות הגבוהים, הדודאים ועוד.
בראון היה איש של מילים, והלחין כמה וכמה מחזורי שירים למילותיהם של גדולי המשוררים בישראל. ובעוד חלק מיצירתו זוכה לעדנת נצח, מחזורי השירים שלו לעיתים נדירות מבוצעים כיחידה קונצרטנטית אחת.
מדובר במוסיקה שמספרת סיפור, מתחילתו ועד סופו, סיפור של אהבה נכזבת וכואבת, של קנאה, של התרגשות שאין לה קץ ושל אומללות.
**
בקונצרט לכבוד 10 שנים ללכתו של יחזקאל בראון, נבקש לבצע את שניים ממחזורי שיריו – "אהבתה של תרזה די-מון" ו"שירי היונה והשושן" (שניהם למילותיה של לאה גולדברג), מההתחלה ועד הסוף, בתשומת לב למילים הכואבות והמבריקות של לאה גולדברג, למוסיקה הנוגעת ללב שהעניק לה בראון, כדי לספר את הסיפור של השניים מההתחלה ועד הסוף.
בנוסף, לצד מחזורי השירים, נארח את הגיטריסט אסף בראון, נכדו של יחזקאל בראון, לביצוע משותף עם הכנרת טליה הרצליך, של סונטה שלא בוצעה מעולם עד היום ונותרה עד כה על הכתב, וכמו כן, יועלו על הבמה שלושה קטעי פסנתר נפלאים שכתב בראון לפסנתר סולו ויבוצעו על ידי הפסנתרנית אחינעם קיסר-לוי.
70 ש"ח / 60 ש"ח
