18 מרץ

בטי אוליברו

פסטיבל | אמנים

המלחינה בטי אוליברו עוסקת ביצירותיה בפירוש וחידוש של אלמנטים מן המורשת המוסיקאלית היהודית, תוך הטמעתם של אלה אל תוך הכתיבה העכשווית. אוליברו יוצרת סינתזה בין חומרים השאובים מתרבות המוסיקה המסורתית, בעיקר הספרדית והמזרחית, לבין סגנון הכתיבה האומנותי המערבי. החומרים הליטורגיים והעממיים הלקוחים מהמוסיקה היהודית על כל עדותיה, מהווים יסוד מכונן ביצירתה ותופסים מקום חשוב בעולמה הרוחני והאומנותי. ביצירתה, ניכר חיפוש מתמיד אחר נתיבים חדשים אל מורשת משפחתה ואל המוסיקה של יהודי ספרד, אל המוסיקה הערבית ואל המוסיקה של עדות המזרח. לדבריה של המלחינה, בת למשפחה ספרדית עתיקה שצאצאיה ישבו בסלוניקי מאז גרוש ספרד ועד תום מלחמת העולם השנייה, "זוהי מוסיקה שהיום מושרת ומנוגנת על ידי זקני ואחרוני מוקיריה ואם לא נפנים אותה אל תוך החיים המוסיקאליים העכשוויים, היא תידחק אל פינות נידחות בספריות וארכיונים ותהיה נחלתו הבלעדית של המחקר האקדמי המדעי. הבאתה אל תוך העשייה האמנותית העכשווית מחיה את היופי ועוצמות ההבעה הטמונים בה, חושפת ומגלה את ההיבטים היצירתיים העצומים שהורישה לנו המסורת המוסיקאלית היהודית העשירה, ומביאה להיכרות עמוקה חיה ומחודשת עמה".

בתהליך ההלחנה, מתיכה אוליברו מרכיבים מסורתיים אלה עם טכניקות כתיבה עכשוויות. העימות והחפיפה בין השניים, תוך שילוב עם הצורך לבטא ולהאיר אוצר מילים מוסיקאלי חדש, מהווה עבור אוליברו אתגר אמיתי מסקרן ביותר. אוליברו איננה מחפשת אחר חומרים אלה לצורך מחקר מדעי-מוזיקולוגי. אלה מהווים עבורה נקודת התייחסות וגירוי דרמטי. תוך עיון מעמיק במקורות אלה, חושפת אוליברו משאבים מוסיקליים חבויים המבקשים הרחבה ופיתוח. למרות שבתהליך היצירה עוברים משאבים אלה גלגולים ושינויים עד ללא היכר, משתמרים מטענם הרוחני וערכם הדרמטי.